Menachot 3:7 — Os braços do candelabro, as seções da mezuzá e dos tefilin, e a disputa sobre as franjas · Mishná

A Mishná · הַמִּשְׁנָה

A última mishná do Perek Guimel deixa as oferendas do Templo e volta-se a outros objetos e preceitos que também exigem a totalidade de seus componentes: os sete braços e as sete lâmpadas do candelabro, as seções da mezuzá e dos tefilin — onde até mesmo uma única letra faltante invalida o conjunto —, e fecha com a disputa entre os sábios e Rabi Ishmael sobre se as quatro franjas do tzitzit constituem um único preceito ou quatro preceitos independentes.

Os sete braços e as sete lâmpadas do candelabro.

Os sete braços do candelabro se impedem mutuamente. Suas sete lâmpadas se impedem mutuamente. — A mishná encerra o perek voltando-se de oferendas sacrificiais para outros objetos e preceitos rituais que também exigem a totalidade de seus componentes: os sete braços da menorá do Templo, e as sete lâmpadas colocadas sobre eles — a falta de qualquer um invalida o conjunto.

שִׁבְעָה קְנֵי מְנוֹרָה מְעַכְּבִין זֶה אֶת זֶה. שִׁבְעָה נֵרוֹתֶיהָ מְעַכְּבִין זֶה אֶת זֶה.

As seções da mezuzá e dos tefilin, onde até uma letra faz diferença.

As duas seções da mezuzá se impedem mutuamente. E até mesmo uma única letra as impede. As quatro seções dos tefilin se impedem mutuamente. E até mesmo uma única letra as impede. — A mesma regra se estende à mezuzá, que contém as duas primeiras seções do Shemá, e aos tefilin, que contêm quatro seções bíblicas. Em ambos os casos, a mishná intensifica a exigência: não apenas a ausência de uma seção inteira invalida o objeto, mas até mesmo o erro ou falta de uma única letra na escrita compromete a validade de todo o conjunto.

שְׁתֵּי פָרָשִׁיּוֹת שֶׁבַּמְּזוּזָה מְעַכְּבוֹת זוֹ אֶת זוֹ. וַאֲפִלּוּ כְתָב אֶחָד מְעַכְּבָן. אַרְבַּע פָּרָשִׁיּוֹת שֶׁבַּתְּפִלִּין מְעַכְּבוֹת זוֹ אֶת זוֹ. וַאֲפִלּוּ כְתָב אֶחָד מְעַכְּבָן.

A disputa sobre se as quatro franjas do tzitzit formam um único preceito ou quatro preceitos independentes.

As quatro franjas se impedem mutuamente, porque as quatro juntas são um único preceito. Rabi Ishmael diz: as quatro são quatro preceitos. — A mishná fecha o perek com as franjas rituais (tzitzit) nas quatro pontas da veste: segundo a opinião predominante, as quatro franjas juntas constituem um único preceito, de modo que a ausência de uma prejudica o cumprimento das demais. Rabi Ishmael discorda: para ele, cada uma das quatro franjas é um preceito independente, de modo que a falta de uma não invalida as outras três, que continuam válidas por si mesmas.

אַרְבַּע צִיצִיּוֹת מְעַכְּבוֹת זוֹ אֶת זוֹ, שֶׁאַרְבַּעְתָּן מִצְוָה אֶחָת. רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר, אַרְבַּעְתָּן אַרְבַּע מִצְוֹת:

Halachot · הֲלָכוֹת

Rambam · Perush HaMishná, Menachot 3:7

שבעה קני מנורה מעכבין זה את זה שבעה כו': ראיתי לצייר בכאן צורת המנורה שלימה וקודם הציור אני אומר שמסורה בידינו שגבהה י"ח טפחים ועמוד המנורה עצמה היו בו ד' גביעים ושני כפתורים וג' פרחים ונאמר בתורה ובמנורה ד' גביעים משוקדים כפתוריה ופרחיה ומיעוט רבים שנים לפיכך התבאר שיש בה ב' כפתורים וב' פרחים והפרח השלישי הוא סמוך לשולי המנורה והוא מה שנא' עד יריכה עד פרחה ר"ל היסוד שקרא אותו ירך והפרח הסמוך לו והיו לה ג' רגלים והגביע הוא צורת כוס עשוי מקשה שהוא מלמטה צר ואם תרצה לומר שהוא מחודד כאסטונא הוא כראש אסטונא שניטל ממנו דבר מועט מלמעלה: הכפתור היא דמות כדור שאינו עגול מכל וכל רק שיש בה ארך מעט קרוב לצורת ביצת העוף. ופרח צורת שושן. ואני מצייר עכשיו הצורה הזאת שהגביעים צורת דבר משולש והכפתור עגולה והפרח חצי עגולה כדי שיהיה קל להצטייר שאין הכוונה בצורה הזאת להודיע בה צורת הגביע על אמתתו לפי שכבר בארתי אותו לך אבל הכוונה להודיע בה מספר הגביעים וכפתורים והפרחים ומקומותם והשיעור הנשאר מעמוד המנורה שאין בו שום דבר והמקומות שהיו בהן הפרחים והכפתורים וכולה איך היתה וזו היא צורת כל זה: ודע שכל הכפתורים שיעור א' לכולן וכן הגביעים כולן שוין והפרחים ג"כ ונתבאר לך מהצורה הזאת שמספר הגביעים כ"ב ומספר הפרחים ט' ומספר הכפתורים י"א אמרו גביעים כ"ב כפתורים י"א פרחים ט' מעכבין זה את זה ואמרו בשיעור גובהה גובהה של מנורה י"ח טפחים הרגלים והפרח ג' וטפחים חלק וטפח שבו גביע כפתור ופרח וטפחים חלק וטפח כפתור ושני קנים יוצאים ממנו א' לכאן וא' לכאן ונמשכים ועולים כנגד גובהה של מנורה טפח חלק וטפח כפתור ושני קנים נמשכים ממנו ויוצאים ועולים כנגד גובהה של מנורה וטפח חלק וטפח כפתור ושני קנים יוצאים ממנו נמשכים ועולים כנגד גבהה של מנורה וטפחים חלק נשתיירו שם ג' טפחים שבהן גביעים כפתורים ופרחים. ומאשר ציירנו יתבאר לך כל הענין הזה: ומה שנאמר בתורה משוקדים פירושו מעשה שקדים והוא מלאכה ידועה אצל אומני הנחשת שהן מכין בפטיש העשת עד שיהיה כולו שקדים שקדים והוא מעשה מפורסם אין צריך לבאר: וב' פרשיות שבמזוזה הם שמע והיה אם שמוע: וד' פרשיות של תפילין הן קדש לי והיה כי יביאך ושמע והיה אם שמוע בתפילין של ראש כותבים אותן כל א' בפני עצמה בד' גליונים ובתפילין של יד כותבים בגליון אחד: ומה שאמר אפי' כתב א' מעכבם ר"ל אפילו אות א' אם אינה כתובה כהלכה פוסלת אותן לפי שהתפילין וס"ת ומזוזות מתנאיהם שלא ידביק אות באות כדי שיהא שטח הגויל סובב האות מכל רוחותיו וכ"ז שלא יהא כן ואפילו אות א' היא פסולה ואין הלכה כר' ישמעאל:

Rambam detalha a estrutura da menorá do Templo: sua haste central tinha quatro cálices, dois botões e três flores, além de três flores adicionais junto à base, totalizando as proporções bíblicas descritas em Êxodo 25 — vinte e dois cálices, onze botões e nove flores ao todo entre os sete braços, cada elemento indispensável à validade do conjunto. Identifica as duas seções da mezuzá como Shemá e Vehayá im shamôa, e as quatro seções dos tefilin — duas na cabeça, escritas cada uma em seu próprio pergaminho, e as mesmas quatro juntas em um só pergaminho no tefilin do braço. Explica que a exigência de que nem mesmo uma letra falte decorre da condição de que cada letra do pergaminho sagrado — tefilin, sefer Torá e mezuzá — esteja cercada de espaço em branco por todos os lados, sem colar-se à letra vizinha; e conclui que a halachá não segue Rabi Ishmael quanto às quatro franjas.

Bartenura · Menachot 3:7

שִׁבְעָה קְנֵי מְנוֹרָה. כְּדִכְתִיב (שמות כה) וְשִׁשָּׁה קָנִים יֹצְאִים מִצִּדֶּיהָ, וְהַקָּנֶה הָאֶמְצָעִי, הֲרֵי שִׁבְעָה קְנֵי מְנוֹרָה: שְׁתֵּי פָרָשִׁיּוֹת שֶׁבַּמְּזוּזָה. שְׁמַע וְהָיָה אִם שָׁמֹעַ: וַאֲפִלּוּ כְתָב אֶחָד מְעַכְּבָן. אֲפִלּוּ אוֹת אַחַת שֶׁהִיא דְּבוּקָה לַחֲבֶרְתָּהּ וְאֵינָהּ מֻקֶּפֶת גְּוִיל כְּהִלְכָתָהּ, פָּסוּל בִּמְזוּזָה וּבִתְפִלִּין וּבְסֵפֶר תּוֹרָה: אַרְבַּע פָּרָשִׁיּוֹת שֶׁבַּתְּפִלִּין. קַדֶּשׁ וְהָיָה כִּי יְבִאֲךָ שְׁמַע וְהָיָה אִם שָׁמֹעַ: מְעַכְּבוֹת זוֹ אֶת זוֹ. בֵּין בִּתְפִלָּה שֶׁל רֹאשׁ שֶׁכּוֹתְבִין כָּל פָּרָשָׁה וּפָרָשָׁה בִּקְלָף בִּפְנֵי עַצְמוֹ, בֵּין בִּתְפִלָּה שֶׁל יָד שֶׁכָּל אַרְבַּעְתָּן כְּתוּבִים בִּקְלָף אֶחָד: אַרְבַּעְתָּן אַרְבַּע מִצְוֹת. וְאֵין מְעַכְּבוֹת זוֹ אֶת זוֹ. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי יִשְׁמָעֵאל:

Bartenura funda os sete braços da menorá em Êxodo 25, onde seis braços saem dos lados e a própria haste central é o sétimo. Identifica as duas seções da mezuzá como Shemá e Vehayá im shamôa, e explica que "até mesmo uma letra as impede" refere-se a uma única letra colada à vizinha, sem o espaço em branco exigido pela halachá, o que invalida tanto a mezuzá quanto os tefilin e o sefer Torá. Identifica as quatro seções dos tefilin como Kadesh li, Vehayá ki yeviacha, Shemá e Vehayá im shamôa. Conclui que a halachá não segue Rabi Ishmael, e que as quatro franjas de fato se impedem mutuamente como um único preceito.

Perush — os Mefarshim · פֵּרוּשׁ הַמְּפָרְשִׁים

Rashi רש״י

Menachot 28a, sobre a Guemará desta mishná — encerra o Perek Guimel de Massechet Menachot

מַתְנִי׳ שִׁבְעָה קְנֵי מְנוֹרָה — כִּדְכְתִיב וְשִׁשָּׁה קָנִים יֹצְאִים מִצִּדֶּיהָ (שְׁמוֹת כה:לב) וְהַמְּנוֹרָה עַצְמָהּ שֶׁבָּאֶמְצַע הִיא הַשְּׁבִיעִית: שִׁבְעָה נֵרוֹתֶיהָ — בְּרֹאשׁ שֶׁל קָנֶה וְקָנֶה הָיָה נֵר אֶחָד כְּעֵין בָּזָךְ וְשָׁם נוֹתְנִין הַשֶּׁמֶן וְהַפְּתִילוֹת: שְׁתֵּי פָרָשִׁיּוֹת שֶׁבַּמְּזוּזָה — שְׁמַע וְהָיָה אִם שָׁמֹעַ: כְּתָב אֶחָד — אוֹת אַחַת מְעַכְּבִין זוֹ אֶת זוֹ דִּכְתִיב (דְּבָרִים ו) וּכְתַבְתָּם כְּתִיבָה תַּמָּה וּשְׁלֵמָה וּבִתְפִלִּין כְּתִיב הֲוָיָה (שָׁם) וְהָיוּ לְטֹטָפֹת:

Rashi funda os sete braços da menorá em Êxodo 25:32 — "e seis braços saem de seus lados" — mais o próprio corpo central da menorá, totalizando sete. Explica que as sete lâmpadas ficavam no topo de cada braço, como pequenas taças onde se colocava o azeite e os pavios. Identifica as duas seções da mezuzá como Shemá e Vehayá im shamôa. Sobre "até mesmo uma letra as impede", funda a exigência na expressão bíblica "e as escreverás" (Deuteronômio 6), que exige uma escrita completa e íntegra, e nos tefilin, no termo "sinal" (havayá) que se repete no versículo "e serão por frontais" (totafot).